<h1>ראבי"ה סימן אלף ל"ג</h1>
<h2>דף מו:</h2>
ומה ששאלת ראובן שטען לשמעון אני ואתה הסכמנו לדור בכפר אחד והתנינו בפני עדים שכל מי שיאחר לבא ולדור אחר שיודיע(ו)הו חבירו חודש, שיהא חייב המאחר להקדים רביע של זהב. והנה עברת על תנאי ואיחרת יותר על החודש אחרי שהודעתיך שבאתי בכפר לדור. והנני תובע הרביע של זהב ממך. השיבו לו שמעון כדברך כן הוא שכך התנינו, אבל אתה הוא שאחרת אחרי שהודעתיך שבאתי ודרתי בכפר יותר מל' יום. והנני תובע ממך הרביע של זהב. והעדים מעידים שכך היה התנאי אבל אינם יודעים מי הקדים ומי איחר. נ"ל דנזקקין לתובע תחילה ולא לעניין פירעון כאשר פירש רבינו שלמה, שהרי יש להשיב מהנהו עיזי דאכלו חושלא [ב"ב ל"ו ע"א] וממקומות אחרות, אך אמנם לעניין שבועה. וישבע שמעון תחילה לראובן שלא הקדים ראובן שלשים יום. דאי לא תימא הכי נמצא תקנת שבועת היסת בטילה, כשיטעון ראובן אתה חייב לי מנה ישיבהו שמעון אדרבה אותו מנה שאתה טוען אתה חייב לי. ואתי לאיערומי כדי להיפטר משבועת היסת. וראובן לא יחזור גם הוא וישבע לשמעון אחרי כן. דלא דמי לחנווני על פנקסו, דטעמא דחנווני כדמפרש בתחילת בבא מציעא (ג' ע"א).
